Perfume concentration

פרפיום, אקסטרייט דה פרפיום, או דה פרפיום - מה בעצם על השולחן שלכם?

ההיסטוריה של הבישום נפרשת על פני כ-5,000 שנה, ומקורה עוד בתקופות של מצרים העתיקה ומסופוטמיה. אז, ניחוחות שימשו בעיקר בטקסים דתיים והיו עזים ומרוכזים בהרבה מהבשמים של ימינו, שנועדו לרוב לשימוש אישי ואסתטי.

קלאופטרה, לדוגמה, החזיקה בבית מלאכה לבשמים, והיא אף הותירה אחריה מתכון מפורסם בשם "קיפי" - תערובת שכללה 16 רכיבים שונים של שמנים, שרפים ועשבי תיבול. קשה להגדיר זאת כבושם במובן המודרני, אלא יותר כשיקוי טקסי ריחני.

בימינו, בשמים מודרניים מורכבים לרוב מתמצית ריח בריכוז של עד 30%, והיתר - אלכוהול או חומרים נדיפים אחרים. זה אולי נשמע דל יותר, אבל זה לגמרי מספיק לרוב האנשים. אלא אם כן אתם מתכננים כניסה מלכותית בסגנון קלאופטרה - כשהריח מקדים אתכם לאורך קילומטרים - אין צורך בתרכיז של 100%.

פרפיום/אקסטרייט דה פרפיום (Parfum / Extrait De Parfum) 

זהו סוג הבושם המרוכז ביותר, המכיל 20%-30% ולעיתים אף יותר תמציות ארומטיות. בשל ריכוזו הגבוה, פרפיום נחשב לעמיד מאוד - ניחוחו נשאר על העור לאורך שעות רבות, ולעיתים אף יותר מיממה.

או דה פרפיום (Eau De Parfum) 

השלב הבא בריכוז. מכיל כ-15%-20% רכיבים ארומטיים, מהולים בכ-85% אלכוהול. מתאים לשימוש יומיומי, בעל עמידות טובה, ויוצר נוכחות ריח ברורה אך פחות כבדה מפרפיום.

או דה טואלט (Eau De Toilette) 

זהו סוג הבושם הנפוץ ביותר. מכיל 5%-15% חומרים ארומטיים, נחשב לרענן וקליל יותר, מתאים במיוחד לשעות היום ולמזג אוויר חם. מעניין לדעת: את המונח טבע נפוליאון, כשהמציא מתכון ריח המבוסס על ברגמוט במהלך מסע צבאי, וקרא לו "או דה טואלט".

או דה קולון (Eau De Cologne) 

בושם המכיל 3%-5% חומרים ארומטיים, מהולים ב-80% אלכוהול אתילי. מעניק תחושת רעננות קלה, אך עמידות הריח היא קצרת טווח. אידאלי לרענון מהיר לאורך היום. או דה קולון (Eau de Cologne) - אלו בשמים שנוצרו על ידי הבשם האיטלקי יוהאן מריה פארינה, אשר קרא להם על שם עיר מולדתו, קלן (Köln) שבגרמניה. בתרגום מילולי מצרפתית משמעות השם היא: "המים של קלן".

או פרש (Eau Fraîche)

סוג של בושם בעל הריכוז הנמוך ביותר של חומרים ארומטיים - בדרך כלל 1% עד 3% בלבד. המשמעות המילולית בצרפתית היא "מים רעננים", והם דומים ל"אאו דה קולון" אך מדוללים יותר, לרוב עם פחות אלכוהול ויותר מים. הם מושלמים לרענון מהיר בימים חמים, אך אינם מחזיקים מעמד לאורך זמן.

ממבט ראשון, נראה שהכל פשוט: ככל שריכוז המרכיבים הארומטיים בבושם גבוה יותר - כך הוא אמור להחזיק מעמד זמן רב יותר על העור. אבל המציאות מורכבת יותר - גם אם בתנאי מעבדה הניחוח שורד יום שלם או יותר, בפועל משך העמידות מושפע מגורמים רבים כמו:

לחות וטמפרטורת הסביבה .

מצב העור (יבש או שומני). 

הריח הטבעי של הגוף שלך. 

לכן, מומחים ממליצים להתבשם על עור נקי ולא יבש (למשל אחרי מריחת קרם גוף), כדי להאריך את חיי הבושם. ובכל זאת, אין הבטחה שבושם בריכוז גבוה (כמו פרפיום) דווקא יחזיק מעמד יותר מ-Eau De Parfum או אפילו Eau De Toilette - הכול תלוי גם בנדיפות של המרכיבים הספציפיים בבושם.

למשל, התווים הפירותיים נחשבים לקלים ביותר, לעומתם אלגום וענבר הם העמידים ביותר. אבל זה לא אומר כי צריך להזניח ניחוחות פירותיים. ראשית, הם בעלי שובל בולט, ושנית, ההיסטוריה מכירה מקרים רבים שבהם הניחוח התגלה כיציב הרבה יותר מכפי שנחשב.

בואו נכיר מספר עובדות נוספות על הניחוחות הנפוצים.

בשנת 1990 אישרה ועדת הבשמים הצרפתית את סיווג הניחוחות/קבוצות הריח הבאים:

ניחוח הדרי: מבוסס על שמנים אתריים של תפוז, קלמנטינה, לימון, אשכולית, ליים, יוזו, ברגמוט. 

ניחוח פרחוני: תמציות פרחים טריים כמו ורדים, יסמין, לילך, איריס, נרקיס ועוד. 

ניחוח עצי: שמנים אתריים של אלגום (סנדלווד), ארז, טיבר ועוד. 

ניחוח מזרחי: מושק, ענבר, קינמון, טבק, קפה, כוסברה. 

ניחוח עור: על בסיס עור בעלי חיים. 

ניחוח שיפר (Chypre): קרוי על שם האי קפריסין, כולל קטורת, אזוב אלון, פצ'ולי, נרולי. 

ניחוח ארומטי/רענן (Fougere): אזוב עץ, לבנדר, רוזמרין, קומרין. 

ניחוח פירותי: תאנה, אגס, אפרסק, ליצ'י, שזיף, פטל שחור, תפוח, ריבס, אננס, דומדמניות. 

ניחוח גורמה: שמנת, קרמל, קוקוס, קקאו, שוקולד, שקדים, עוגיות, פרלינה. 

ניחוח ים: לבנדר, הדר, מנטה, תווים ירוקים.

לכל אחת מהקבוצות האלה יש תתי-קבוצות, וכל אחד מאיתנו נמשך לסוג מסוים. חשוב לציין שהסיווג הזה נחשב היום מיושן ולא תמיד מתאים לכל הניחוחות החדשים שקיימים בשוק. 

איזה מוצר בושם עמיד ועשיר יותר?

מקובל לחשוב שאו דה טואלט פחות עמיד מפרפיום, אבל זה לא תמיד נכון. עמידות הניחוח תלויה הרבה בחומרים שמרכיבים אותו - למשל, תווי עץ בדרך כלל מחזיקים מעמד הרבה יותר מתווי הדרים, בלי קשר לריכוז.

לדוגמה, הניחוח Mademoiselle Azzaro בריכוז או דה טואלט מבוסס על איריס - תו חם וצמיג, מאוד עמיד - ולכן משאיר שובל ארוך למרות הקלילות.

בנוסף, לרוב או דה פרפיום נפוץ יותר בבשמים לנשים, בעוד שבשמים לגברים מצויים לעיתים קרובות יותר בריכוז או דה טואלט. אבל יש גם ניחוחות לזוגות, כמו של Valentino Born In Roma, שמתגלים בבהירות ובעמידות דומה לשני המינים.

לגבי עוצמה, או דה טואלט לעיתים נשמע הרבה יותר בהיר ושקוף לעומת או דה פרפיום או פרפיום. אם אוהבים ריחות קלילים, אפשר לשקול גם פורמטים כמו קרם מבושם - שמעניק לחות לעור ומפיץ ניחוח עדין ומהנה. 

איך להשתמש בבושם נכון?

ניתן לשלוט בעוצמה ובעמידות של ניחוח על ידי אופן היישום - אין חוקים נוקשים, אבל יש כמה טריקים שיכולים לשדרג את החוויה:

שיטת ההתזה הקלאסית - התזה ישירה על נקודות דופק: הדקולטה, מאחורי האוזניים, פרקי הידיים. מתאימה לניחוחות עמידים ויוקרתיים. השיטה טובה למי שרוצה גם ליהנות מהריח בעצמו וגם להותיר רושם בסביבה.

שיטת "הענן"  - ריסוס באוויר וכניסה ל"ענן" של הריח. מתאים לניחוחות עזים שרוצים לרכך. השיטה הזו יוצרת אפקט אינטימי יותר, פחות פולשני, אבל עדיין נשארת עם נוכחות אישית נעימה.

בשורה התחתונה - איפה, איך וכמה - תלוי בטעם שלך ובמטרת השימוש. הבנה של ריכוזים (פרפיום, או דה פרפיום, או דה טואלט) יכולה לעזור לך לבחור מה מתאים לכל מצב - יום או ערב, משרד או דייט.